על עצמי

שמי יובל אראל, נולדתי בתאריך העברי – א' בניסן, שהוא גם התאריך הלועזי –21.3.96 נולדתי בבית החולים מאיר בכפר סבא.אני הבכורה ויש לי אחות אחת ששמה מאיה היא בכתה ג' ולומדת בבית הספר היסודי נוף צורים בצור יגאל. האירוע המעניין שהיה ביום בו נולדתי (פרט להולדתי) היה יום הולדת ה-30 של אבי (אני ואבי נולדתי באותו תאריך). המילים הראשונות שלמדתי לאמר היו – "מא", "בא".
זיכרון מילדות – כשהייתי בגיל 4 טסנו אני אבי ואמי לאנגליה לטייל ולבקר חברים אני זוכרת טוב מאוד שהיינו שם אז אמי הייתה בהריון ולא הפסיק לרדת גשם\שלג.

- גובה – 1.54

- צבע עיניים – חום צבע שיערי הוא חום ומתולתל.

- מזל החודש בו נולדתי – טלה

- הרגלים מצחיקים – להצחיק את חבריי.

- מה שאני הכי שונאת לעשות זה לא לעשות כלום.

- מה שאני הכי אוהבת לעשות זה להיפגש עם חברות ולשמוע מוזיקה !

- חברי הטובים – (הרבה)

- תחביבים – כדורעף, טניס, ללכת לצופים, להיפגש עם חברות, לשחק במחשב ולראות טלוויזיה.

- ספר אהוב – אין

- מאכלים אהובים – שניצל.

- סגנון הבגדים המועדף עליי הוא ג'ינסים.

- משחק המחשב האהוב עליי הוא – גולשת בצ'טים כמו facebook .

- המוסיקה האהובה עליי במיוחד היא - רוק ופופ.

- משימות שאני עושה בבית הם לסדר את החדר שלי, להכניס למדיח וחלק מעבודות הכביסה.
- ניתן לפנק אותי בטיסה לחו"ל - מכעיס אותי שמשקרים לי בפנים.

- כשאני כועסת אין לי סבלנות לאף אחד .
- אני מתרגשת מדברים לא צפויים ומיוחדים

סבא דוד מרציאנו

סבי דוד נולד במרוקו ב-18 לינואר 1931לאמו לאה ולאביו ציון. סבי היה השישי מבין 10 אחיו.
כשסבי היה קטן במקום ללכת לגן היה הולך ללמוד תורה בחדר .
מאחר וסבי נאלץ לעזור לפרנסת בני הבית לא השלים את לימודי התיכון ולא את החטיבה והשלים רק את היסודי.
סבי נאלץ לעבוד בחקלאות עם אביו מגיל 12 עד גיל 20 . בגיל 20 סבי יצא מן העיירה הקטנה והחליט להיות עצמאי ופתח מכולת בעיר .
סבי נישא לסבתי בגיל 27 במרוקו וביחד הולידו שישה ילדים.
בשנת 1968 כשסבי היה בן 37 כל המשפחה עלתה ארצה והתמקמה ברחובות שם הם חיים עד היום.המעבר ממרוקו לארץ ישראל ,שסבי כה רצה להגיע אליה, היה כרוך בהמון קשיים.
קושי של הסתגלות,שפה,עבודה ומשפחה .
הפחד מכשלון כל הזמן הניע את סבא .סבא עבד 25 שנה בתנובה ומעולם לא לקח אפילו יום חופש אחד או יום מחלה .תמיד התייצב בזמן לעבודה ואף נשאר לעבוד שעות נוספות .
. כיום סבי בן 78 ויצא לפנסיה ונהנה מילדיו ונכדיו.

מפת תפוצת משפחות אראל-מרציאנו לישראל וממנה

אחותי מאיה

אחותי מאיה נולדה בבית חולים מאיר בכפר סבא בתאריך 25 ליולי שנת 2000.
כיום אחותי בכיתה ג' וביולי ימלאו לה 9 שנים.
מאיה אוהבת לשחק במחשב במשחק רשת ששמו אקולוקו, לראות טלויזיה והתוכנית המועדפת היא כמובן "כמעט מלאכים". בנוסף קוראת ספרים כרגע את הספר "יומנו של חנון".

מאיה אוהבת להפגש עם חברות, לטייל ולנגן בגיטרה .

אני מאוד קשורה לאחותי יש לנו הרבה במשותף, הוריי אומרים כי אני, כאחות בוגרת עוזרת לה להיפתח לתחומי עניין חדשים.

גלגולו של חפץ

גלגולו של חפץ

מדליה של סבא רבא(יעקוב שטורך)

סבתי מספרת :

" קיבלתי את החפץ מאימי (בת שבע לוי שטורך) אחרי מותו של אבי והיא הביאה לי את כל חפציו ובניהם גם את המדליה , החפץ היה אצלי כ- 40 שנה ונשמר בקופסתו המקורית".


אבי מספר :

" קיבלתי את החפץ מאימי אדירה אראל כאשר דיברנו על סבי והסתכלנו על
הספר שלו (שכתב על זהירות בדרכים) ואמי אמרה לי וסיפרה לי ששמורה לה עדיין המדליה שקיבל ממשלת הוד מלכותו (המלך ג'ורג) על תרומתו לממלכה המאוחדת בתקופת מלחמת העולם השניה (הוא שרת במשטרה הבריטית בפלסטינה בתקופה שהבריטים עוד שלטו בארץ) ואז אמי הביאה לי את המדליה ושמרתי אותה עד היום.
המדליה הייתה שמורה אצלי 10 שנים בתוך הקופסא המקורית שלה ".

"אני (יובל אראל) קיבלתי את מדליה לפני שנה לבת מצווה מאבי".
"אני קיבלתי את מדליה זו מכיוון שאבי החליט להעביר לי פריט היסטורי משפחתי לגיל המצוות"

"החפץ נמצא אצלי כבר שנה ונשמר בקופסתו המקורית עד היום".

סבתא אלגריה מרציאנו

סבתי אלגריה נולדה במרוקו באוגוסט 1935לאמה לונה ולאביה מרדכי .סבתי הייתה החמישית מבין שישה אחיה ואחיותיה.
סבתי סיימה רק את בית הספר היסודי ולאחר מכן הלכה ללמוד תפירה ועסקה בזה כמקצוע.
כשסבתי הייתה נערה הלכה ללמוד עברית באולפן מפרוייקט של עליית הנוער.
כעבור כמה שנים התחתנה סבתי עם סבי ובשנת 1968 עלו יחד עם ששת ילדיהם לישראל, הם עלו לישראל באונייה ששמה "מולדת".סבתא מספרת כי ההפלגה לארץ עם שישה ילדים ובהם אמי ,תינוקת בת חמישה חודשים, לא הייתה פשוטה .רובם סבלו ממחלת ים ואמי פשוט לא ידעה במי לטפל קודם.
סבי וסבתי עזבו חיים טובים שהיו להם במרוקו כדי לעלות לארץ ישראל, לסבי הייתה חנות מכולת כך שיכול היה לדאוג לרווחת המשפחה ובבית היו לסבתא שלי עוזרות, מבשלות, מטפלות ולכן ההסתגלות לארץ הייתה מאוד קשה. הקושי שבלהסתגל לארץ חדשה,שפה חדשה היה לא פשוט.היו רגעים בחייה של סבתא שפשוט רצתה לעזוב הכל ולחזור לחיים הטובים והמוכרים במרוקו.
הזמן עשה את שלו ולאט לאט החלה להסתגל ולהתרגל לחייה החדשים בארץ.
עם הזמן מצאה סבתא עבודה בבית אריזה לתפוזים עד שיצאה לפנסיה, וכיום היא נהנת מילדיה ונכדיה.

סבא חיים אראל (ז"ל)

סבי חיים (אעכל) אראל ז"ל נולד בישראל ב 20 לפברואר 1935 בעיר תל אביב.
אביו של סבי בנה את ביתם ברחוב החרמון 13 בנווה צדק.
סבי היה אחד מחמשת אחיו. (דוד, ציונה, חיים,שושנה ומיקי).
סבי למד בבית ספר יסודי דתי לבנים בלבד "תחכמוני" בתל אביב.
לאחר מכן למד שנתיים בבית ספר מקצועי למכונאות.
סבי חיים התגייס לצבא מוקדם יותר ושירת באוניות סוחר בחיל הים.
תפקידו היה חיזוק וטיפול במכונות הדיזל. אחרי הצבא עבר סבי לעבוד בצי הסוחר ועבד כימאי על אניות צים והסתובב
בארצות העולם.

לאחר מספר שנים בתחילת שנות השישים שינה סבי מקצוע והפך להיות חבר בקואופרטיב "אגד"
כנהג אוטובוס ולימים מנהל סניף הרצליה בתל אביב.

בשנת 1964 הכיר סבי את סבתי במושב שבענה וביום 21 לחודש יוני 1965 הם התחתנו.

בגיל 55 יצא סבי לפנסיה מוקדמת.

זכיתי לטייל עם סבא בחו"ל מספר פעמים, בתורכיה, קפריסין, פריס כולל חוויה בלתי נשכחת ביורודיסני ובטיול קראוון בארה"ב. היה לי חיבור מיוחד עימו וידעתי להצחיק אותו עד דמעות.

בסוף ימיו חלה סבא ב3 מחלות שפגעו קשה באיכות חייו -
- פרקינגסון (מחלת שרירים ועצבים).
- סוכרת .
- דמנציה (בעיות בזיכרון חוסר התמצאות ושכחה).

סבי חיים אראל נפטר בסוכות האחרון (אוקטובר 2008)

בן 73 היה במותו.

אלדד אראל- אבי

אלדד אראל אבא שלי, או כמו שקוראים לו חברים ומשפחה דדי, נולד ב 21 לחודש מרץ 1966.

אבי הוא הבכור מבין 3 אחים.

קובי בן 41 הוא עוסק בייבוא תקשורת באירופה נשוי פלוס 3, אייל בן 37 ביולוג בהשכלתו ועוסק בפיתוחים שונים של הדברה אורגנית, נשוי פלוס 1.
אבא נולד בבית חולים צהלון ביפו, שם גרה סבתא שלי עם הוריה באותה התקופה.
אבא גדל והתחנך בחולון עבר את כל תנועות הנוער ובכללם הצופים, הנוער העובד והשומר הצעיר עימו יצא לשרות הצבאי במסגרת הנח"ל.
במסגרת הצבא בשלבי הסיום של שרותו של אבא - אבא פגש את אמא, כשהיה מפקד בהאחזות נמרוד בחרמון ואמא הייתה חיילת.
לאחר 4 שנים מהשחרור אבא התחתן עם אמא ו5 שנים מאוחר יותר נולדתי אני.
אבא אומר שהמתנה הכי יפה שהוא קיבל אי פעם ליומלדת הייתי אני. שנולדתי בדיוק (אבל בדיוק!) ביום ההולדת ה 30 של אבא.
אבא למד לימודים אקדמאים במנהל עסקים, ומנהל היום חברה לסחר בינלאומי בין מזרח אסיה לאירופה, אפריקה וקצת ישראל.
אחרי 14 שנים של נשואין החליטו אבא ואמא להתגרש. בתחילה היה לי קשה אבל עם הזמן שעובר התרגלתי והיום אני נהנית משני העולמות. יש לי בית בצור יגאל ובית באורנית. מתנות כפולות, טיולים כפולים ובעיקר 2 חדרים משל עצמי.

כיום לאבי יש חברה ושמה קרן.

אבא שלי עוסק במגוון רחב של תחביבים "יוצאי דופן". הוא צולל, צנח 40 צניחות חופשיות ובעל רשיון טייס פרטי.

מאיה ואני מטיילות איתו הרבה במטוס הקטן שהוא שוכר לכל מיני מקומות בארץ כמו למצדה, לבאר שבע, לראש פינה לחיפה ועוד.

סיפור בחירת השם שלי -

את השם שלי "יובל" קיבלתי מאבא ואמא שהסכימו יחד על השם שהיה בזמנו לא כלכך שכיח לבנות, אבא אומר שהשם תמיד מצא חן בעיניו ובעיקר אחרי שקרא באותה תקופה כתבה על הבת של רון ארד "יובל".

סבתא אדירה אראל

סבתי אדירה (שטורך) אראל נולדה לבת שבע וליעקוב שטורך ז"ל בשנת 1943ב 24 לחודש אוגוסט.
כשסבתי נולדה גרה במשך 5 שנים בפתח תקווה . עם פרוץ מלחמת השחרור בשנת 48 עבר יעקוב (סבא רבא שלי) עם משפחתו ליפו בשל דרישות התפקיד שלו כשוטר.
סבתי נכנסה לגן פרטי בגיל 5 ובגיל 6 לבית ספר יסודי ולאחר מכן לתיכון.
בגיל 18 אחרי התיכון התגייסה סבתי לצבא ותפקידה היה פקידה.
לאחר הצבא עבדה שנה במע"צ (מחלקת עבודות ציבוריות) ושנה אחרי זה הכירה את סבי חיים ז"ל לבית אעכל .
סבתי וסבי הקימו משפחה נולדו להם 3 בנים וכשסבתי היתה בת 23 הבן הבכור נולד (אבי אלדד).
אחרי נולד בנם השני קובי שנקרא על שם אביה של סבתי יעקוב.
ולבנם השלישי קוראים אייל , כשלאייל מלאו 3 שנים התחילה סבתי ללמוד לימודי הוראה,
לאחר מכן השלימה תואר ראשון לספרות ותנ"ך ואז התחילה לעסוק בהוראה מקצועית והייתה למורה למשך 22 שנים.
לאחר מכן יצאה לגימלאות וכיום אוהבת לטייל בארצות העולם לקרוא ספרים ולשמוע מוזיקה.

סבי סבתי ובנם הצעיר אייל ---->

ליבי אראל- אמי

אמי ליבי אראל ובשמה המלא לבנה, נולדה במרוקו ב 19 לחודש ינואר 1968,
ועלתה לארץ יחד עם כל משפחתה בגיל 5 חודשים והתיישבה עימם ברחובות.
לאמי חמישה אחים-
מוטי - רואה חשבון בקבוץ יקום, נשוי פלוס 2 ,
יוסי - מתגורר כיום בצרפת, נשוי פלוס 1 ,

ציון - לשעבר רקדן וסולן ראשי בלהקות ענבל ובת שבע, כיום מתגורר בלוס אנג'לס שבארצות הברית, נשוי פלוס 2 ,
סוזן - מזכירת מנכל בחברת פז, נשואה פלוס 3 ,
יצחק - בחר בחיי הדת והוא חרדי, נשוי ללא ילדים,

ואמי ליבי - הצעירה ביותר עוסקת בתחום הרכש של ציוד היקפי למחשבים ובנוסף עוסקת בעיצוב גרפי ובפרסום בעיתון המקומי.

יעקוב שתיל ז"ל, מנהל בית הספר היסודי שבו למדה אימי חבב מוזיקה ואף שר במקהלות שונות, באחריותו היה לאתר כשרונות צעירים בבית הספר .ביניהם הייתה אמי שאהבה מאוד לשיר וכך הקים את שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" על שם הלהקה המפורסמת,
השלישייה שרה בכל טקסי בית הספר.אימי מאוד אהבה אותו ורחשה לו כבוד רב הוא היה אחד הדמויות המשמעותיות והמשפיעות בחייה.
אימי מספרת כי היה איש נעים ואהוב הן בקרב התלמידים ןהן בקרב סגל המורים
ולכן שנים רבות אחר כך אמי נעצבה מאוד לשמוע על פטירתו.

שנים לאחר מכן התגייסה אמא לצבא לשירות בחיל הנ"חל וביחד עם בני הגרעין מהנוער העובד יועדו להקים מחדש קיבוץ שהתפרק .קיבוץ רביד.

כאשר נישאה אמי לאבי עברו לחולון לגור אצל הוריו של אבי ואז לנווה צדק בתל אביב למשך 3 שנים,
לאחר מכן עברו הוריי לרמת אביב וגרו שם במשך שנה.
בשנת 1994 עברו הורי להתגורר בצור יגאל .


שנתיים לאחר מכן אני נולדתי, ארבע שנים לאחר מכן אחותי נולדה.
בשנת 2006 הורי התגרשו וכיום אחותי ואני מתגוררות חלק מהזמן בשבוע אצל אמי וחלק אצל אבי.

סיפור חיי - יובל אראל

תמונה בכדורעף


קוראים לי יובל אראל נולדתי בתאריך - 21 למרץ 1996 (כיום בת 13). החוויה מהילדות שלי שאני זוכרת בבירור הייתה באנגליה , אמי אבי ואני נסענו לאנגליה לבקר חברים, אני זוכרת שהיה שם קר וירד הרבה שלג. עוד חווית ילדות שזכורה עליי היא חגיגת יום הולדתי בגן עם חברתי הטובה בגן. (שמה היה חן, היא עברה דירה ולכן ניתקו בינינו הקשרים). אני זוכרת גם את היום שעליתי לכיתה א' וערכו לכל כיתות א' טקס עלייה ליסודי.
כיום אני בכיתה ז' ולומדת בחטיבת הביינים אילן רמון שבכוכב יאיר.
אני אוהבת לשחק כדורעף עם חברותיי מהחוג ואני לומדת גיטרה. אני אוהבת לצפות בטלויזיה בעיקר תוכניות קומדיה וסרטי קומדיה.
אני גולשת באינטרנט ב facebook ואוהבת לשחק משחקי מחשב בכללי.
אני אוהבת לשמוע מוזיקה (רוק) ולהשתגע כשהמוזיקה ברקע.
בבית הספר אנגלית הוא המקצוע האהוב עליי, אני גם אוהבת לשחק טניס והייתי בחוג שנה.
לא יכולה לחיות בלי האייפוד שלי או הפלאפון.
אני ילדה שגם תמיד חייבת להיות בתעסוקה ולא אוהבת לשבת הרבה זמן ולא לעשות כלום.
אין לי ספר אהוב אני בעיקר קוראת מגזינים.